Vayedaber

Simple Havroutah

Shvouoth

Daf 15b

וְכִי תֵּימָא דְּמַחְמֵיץ לְהוּ לְשִׁירַיִם וּמְקַדֵּשׁ בְּהוּ – וְהָכְתִיב ''לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם'', וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֲפִילּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ!

Traduction

And if you would say that one leavens the remainder of the meal-offering, which the priests partake of, and he consecrates the Temple courtyard with it, that too is difficult, as isn’t it written: ''It shall not be baked leavened, for their portion I have given it to them'' (Leviticus 6:10)? And Reish Lakish says in explanation of this verse: Even the priests’ portion shall not be baked leavened, as it is prohibited to bake even a portion of the meal-offering leavened.

Rachi non traduit

וכי תימא דמחמץ לשיריים. דלא קפיד קרא אלא אקודם קמיצה שלא יקטיר קומץ מחמץ למזבח כדכתיב סיפיה דקרא כל שאור וכל דבש לא תקטירו:

אַלְּמָה לָא? אֶפְשָׁר דִּמְקַדֵּשׁ בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בָּעֲצֶרֶת! מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר.

Traduction

The Gemara asks: Still, why not consecrate the Temple courtyard with a leavened meal-offering? It is possible to consecrate it with the two loaves of bread that are brought as a communal offering on the festival of Shavuot, which is a meal-offering that is leavened. The Gemara answers: Because actually it is not possible to do so.

Rachi non traduit

אלמה לא. בתמיה וכי לא אפשר לקדשה במנחת חמץ הא אפשר דניקדשה בשתי הלחם הבאים בעצרת שהן חמץ כדכתיב (ויקרא כג) חמץ תאפינה:

הֵיכִי נֶיעְבֵּיד? נִבְנְיֵיהּ מֵאֶתְמוֹל וְנִיקַדְּשֵׁיהּ מֵאֶתְמוֹל? שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּשְׁחִיטַת כְּבָשִׁים הוּא דְּקָדְשִׁי.

Traduction

The Gemara explains why not. How could we do it? If we build the addition to the Temple courtyard on the eve of Shavuot and also consecrate it on the eve of the Festival, there is a difficulty, as the two loaves become consecrated as a meal-offering with the slaughter of the two lambs that are sacrificed together with them as peace-offerings, and this occurs on the Festival itself, not on the eve of the Festival.

Rachi non traduit

מאתמול. מערב יו''ט:

בשחיטת כבשים הוא דמיקדשי. אף על פי שבאים מתרומת הלשכה קדושת דמים היא זו אבל קדושת הגוף לפסול ביוצא לא קדשי אלא בשחיטת שני כבשי עצרת שהלחם בא עמהם דגמרינן מלחמי תודה ששחיטת הזבח מקדשתן כדאמרינן במנחות (דף עח:) קרבנו על זבח תודת שלמיו מלמד שאין הלחם קדוש לקרותו קרבן אלא על ידי זביחת התודה והכי נמי בזביחת כבשים קדשי ואין הכבשים נשחטין אלא ביום טוב:

Tossefoth non traduit

[שייך לע''ב] בשחיטת כבשים הוא דקדשי. ולמאן דאמר תנור מקדש נמי לא מצי אפי להו מאתמול דלא ליפסלו בלינה ופלוגתא היא בפרק שתי הלחם (מנחות דף צה:):

נִבְנְיֵיהּ מֵאֶתְמוֹל, וְנִיקַדְּשֵׁיהּ הָאִידָּנָא? בָּעֵינַן קִידּוּשׁ בִּשְׁעַת הַבִּנְיָן.

Traduction

If we build the addition to the Temple courtyard on the eve of the Shavuot festival, but consecrate it only now, on the Festival, this too is difficult, as we require consecration at the time of the completion of the building.

נִבְנְיֵיהּ בְּיוֹם טוֹב וּנְקַדְּשֵׁיהּ בְּיוֹם טוֹב? אֵין בִּנְיַן מִקְדָּשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב.

Traduction

If we build it on the Festival and consecrate it on the Festival, this also cannot be, as the building of the Temple does not override the Festival.

Rachi non traduit

נבנייה ביום טוב. יגמור את הבנין ביום טוב:

אין בנין בית המקדש דוחה את יום טוב. כדאמרינן ביבמות בפרק קמא (דף ו.) יכול יהא בנין בית המקדש דוחה שבת ת''ל את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' כולכם חייבין בכבודי אתם והמקדש חייבין בכבודי שהזהרתי על השבת וימים טובים נמי שבתות איקרו:

נִשְׁבְּקֵהּ לְבָתַר הָכִי, וְנִבְנְיֵיהּ וְנִיקַדְּשֵׁיהּ? אִיפְּסִילָא לֵיהּ בְּלִינָה.

Traduction

If we leave the two loaves until after the Festival and build the addition to the Temple courtyard on the day after the Festival, and consecrate it by eating the two loaves on that day, this is difficult as well, as the two loaves were already disqualified by virtue of being left overnight after the Festival.

Rachi non traduit

נשבקיה. ללחם עד למחר ונבנייה למחר ונקדשיה למחר איפסלו להו בלינה ונעשו נותר שהרי מן הנאכלין ליום ולילה הם:

נִבְנְיֵיהּ מִמַּעֲלֵי יוֹמָא וּנְשַׁיַּיר בֵּיהּ פּוּרְתָּא – דְּעַד דְּקָדֵישׁ יוֹמָא לְאַלְתַּר נִגְמְרֵיהּ וְנִיקַדְּשֵׁיהּ? אֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה; דְּאָמַר אַבָּיֵי: מִנַּיִן שֶׁאֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן'' – בְּיוֹם מְקִימוֹ, בַּלַּיְלָה אֵין מְקִימוֹ. הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר.

Traduction

If we build the addition to the Temple courtyard on the eve of the Festival and leave a little unbuilt until after the Festival, and as soon as the day is over and the Festival is finished, we immediately finish building the addition and consecrate it with the two loaves before they become disqualified, this too is impossible, as the building of the Temple cannot take place at night. This is as Abaye says: From where is it derived that the building of the Temple cannot take place at night? As it is stated: ''And on the day that the Tabernacle was erected'' (Numbers 9:15), from which it can be derived: One may erect it during the day, but one may not erect it at night. Therefore, it is impossible to consecrate the Temple courtyard with the two loaves; it must be done with the remainder of an unleavened meal-offering.

Rachi non traduit

דעד דקדיש יומא. למוצאי יום טוב משתחשך מיד נגמריה לההוא פורתא ונקדשיה:

בלילה. קודם חצות שעדיין זמן אכילתו הלכך לא אפשר בחמץ אלא במצה:

Tossefoth non traduit

אין בנין בית המקדש בלילה. וכן אינו דוחה יום טוב ואם תאמר בר''ה פרק יום טוב (ראש השנה דף ל.) גבי הדתנן יום הנף כולו אסור קאמר התם דאיבני בלילה דאיבני בחמיסר ויש לומר דהיינו בית המקדש דלעתיד שהוא עשוי מאליו בידי שמים כדכתיב (שמות ט''ו:
י''ז) מקדש ה' כוננו ידיך וכן מפרש במדרש תנחומא:

וּבְשִׁיר. תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁיר שֶׁל תּוֹדָה – בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְצֶלְצֶלִים עַל כָּל פִּינָּה וּפִינָּה וְעַל כָּל אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְאוֹמֵר ''אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹ''', וְשִׁיר שֶׁל פְּגָעִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִין שִׁיר שֶׁל נְגָעִים.

Traduction

§ The mishna teaches concerning the consecration of an addition to the city of Jerusalem or the Temple courtyard: And with a song. The Sages taught in a baraita: They sang the song of thanksgiving, i.e., Psalms, chapter 100, which begins: ''A psalm of thanksgiving,'' accompanied by harps, lyres, and cymbals, at every corner and upon every large stone in Jerusalem. And they also recited Psalms, chapter 30, which begins: ''I will extol You, O Lord, for You have lifted me up,'' and the song of evil spirits, i.e., Psalms, chapter 91, which begins: ''He that dwells in the secret place of the Most High.'' And some say that this psalm is called the song of plagues.

Rachi non traduit

תנו רבנן שיר של תודה. היו אומרים שם בכנורות וכו' ומהו שיר של תודה מזמור לתודה (תהלים ק):

ארוממך ה' וגו'. הוא מזמור שיר חנוכת הבית לכך אומר אותו:

ושיר של פגעים. יושב בסתר עליון ולפי שאמרו משה בהקמת משכן דכתיב (שמות ל''ט:מ''ג) ויברך אותם משה ומה ברכן יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם ויהי נועם ה' אלהינו עלינו והכי איתא בתורת כהנים והוא מאחד עשר מזמורים שאמר משה בספר תהלים מתפלה למשה עד סוף מזמור לתודה:

פגעים. מזיקין שפוגעין בבני אדם להזיק:

מַאן דְּאָמַר דִּנְגָעִים – דִּכְתִיב: ''וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ'', וּמַאן דְּאָמַר פְּגָעִים – דִּכְתִיב: ''יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף''.

Traduction

The reason of the one who says that it is called the song of plagues is that it is written: ''Nor shall any plague come near your dwelling'' (Psalms 91:10). And the reason of the one who says that it is called the song of evil spirits is that it is written: ''A thousand shall fall at your side and ten thousand at your right hand; but it shall not come near you'' (Psalms 91:7).

וְאוֹמֵר: ''יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן'' עַד ''כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ''; וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: ''מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ, ה' מָה רַבּוּ צָרָי'', עַד ''לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה''.

Traduction

And they recited the psalm from the verse: ''He that dwells in the secret place of the Most High shall abide in the shadow of the Almighty'' (Psalms 91:1), until they completed the verse: ''Because You, O Lord, are my refuge; You have made the most High Your habitation'' (Psalms 91:9). And they would then recite Psalms, chapter 3, which begins: ''A psalm of David, when he fled from Absalom his son. Lord, how many are my enemies become,'' until they reached the verse: ''Salvation belongs to the Lord; Your blessing be upon Your people. Sela'' (Psalms 3:9), which is the end of that psalm.

Rachi non traduit

ואומר ה' מה רבו צרי. לפי שנאמר בו רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה שהיו מתלוצצים בשרי יהודה ובנימין כשהיו בני ישראל בני הגולה בונין את החומה שנאמר (נחמיה ג':ל''ד) מה היהודים האמללים עושים וגו' היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות ואומר (שם) גם [וגו'] אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם:

Tossefoth non traduit

עד כי אתה ה' מחסי. דכתיב לעיל מיניה ושלומת רשעים תראה דמשתעי באויבים שהיו מצירין להם בשעת הבנין אבל משם ואילך לא משתעי בהכי:

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לְהוּ לְהָנֵי קְרָאֵי, וְגָאנֵי. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה! לְהָגֵן שָׁאנֵי.

Traduction

It is related that Rabbi Yehoshua ben Levi would recite these verses to protect him from evil spirits during the night and fall asleep while saying them. The Gemara asks: How could he do that? But doesn’t Rabbi Yehoshua ben Levi himself say: One is prohibited from healing himself with words of Torah? The Gemara answers: To protect oneself is different, as he recited these verses only to protect himself from evil spirits, and not to heal himself.

Rachi non traduit

להני קראי. שיר של פגעים:

וגני. כשהוא הולך לישן בלילה:

Tossefoth non traduit

אסור להתרפאות בדברי תורה. והדאמר במסכת שבת (דף סז.) לאישתא בת יומא לימא הכי וירא מלאך ה' אליו וגו' סכנתא שאני:

וְאֶלָּא כִּי אָמַר אָסוּר – דְּאִיכָּא מַכָּה? אִי דְּאִיכָּא מַכָּה אָסוּר, וְתוּ לָא?! וְהָתְנַן: הַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא! הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּרוֹקֵק שָׁנוּ; לְפִי שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם עַל הָרְקִיקָה.

Traduction

The Gemara challenges: But rather, when Rabbi Yehoshua ben Levi said that this is prohibited, he was referring to a situation where there is already a wound and one recites these verses in order to heal himself. But if there is already a wound and he recites these verses over it, is only this prohibited, and nothing more? But didn’t we learn in a mishna (Sanhedrin 90a), that one who whispers an incantation over a wound has no share in the World-to-Come? The Gemara answers: Wasn’t it stated with regard to that mishna that Rabbi Yoḥanan says: The mishna was taught with regard to one who spits into the wound and then whispers these verses. And the reason for the severity of this action is that the name of Heaven must not be mentioned in connection with spitting, as doing so is a show of contempt for God.

Rachi non traduit

דאיכא מכה. ולוחש עליה מקראות של תורה להתרפאות ומקשינן ואי איכא מכה אסור הוא דקאמר בה רבי יהושע בן לוי ותו לא:

אין לו חלק. הלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים וגו' (שמות ט''ו:כ''ו):

ברוקק שנו. ברוקק ואחר כך לוחש:

שאין מזכירין שם שמים כו'. והכא קאמר כי אני ה' רופאך:

בֵּית דִּין מְהַלְּכִין וּשְׁתֵּי תּוֹדוֹת אַחֲרֵיהֶן וְכוּ'. לְמֵימְרָא דְּבֵית דִּין קַמֵּי תּוֹדָה אָזְלִי?! וְהָכְתִיב: ''וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם הוֹשַׁעְיָה וַחֲצִי שָׂרֵי יְהוּדָה''! הָכִי קָאָמַר: בֵּית דִּין מְהַלְּכִין, וּשְׁתֵּי תּוֹדוֹת מְהַלְּכוֹת וּבֵית דִּין אַחֲרֵיהֶם.

Traduction

§ The mishna teaches that as part of the consecration ceremony, the court would move forward, and two thanks-offerings would be brought after them, and all of the Jewish people would follow behind them. The Gemara asks: Is this to say that the members of the court walk in front of the thanks-offering? But isn’t it written in the verse from which this ceremony is derived: ''And I placed two large thanks-offerings, and we went in procession to the right upon the wall, toward the dung gate; and after them went Hoshaiah, and half of the princes of Judah'' (Nehemiah 12:31–32)? The Gemara answers: This is what the mishna is saying: The court moves forward. And how is this done? The two thanks-offerings move forward, and the court follows after them.

כֵּיצַד מְהַלְּכוֹת? רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי; חַד אָמַר: זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, וְחַד אָמַר: זוֹ אַחַר זוֹ. מַאן דְּאָמַר זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, ''הַפְּנִימִית'' – הָךְ דִּמְקָרְבָא לַחוֹמָה. מַאן דְּאָמַר זוֹ אַחַר זוֹ, ''הַפְּנִימִית'' – הָךְ דִּמְקָרְבָא לְבֵית דִּין.

Traduction

The Gemara clarifies this point: How exactly did the two thanks-offerings move forward? Rabbi Ḥiyya and Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, disagree about this. One Sage says: One thanks-offering alongside the other. And one Sage says: One behind the other. According to the one who says that the two offerings moved one alongside the other, the thanks-offering that the mishna refers to as the inner one is that which is closest to the wall. According to the one who says that the two offerings moved one behind the other, the thanks-offering that is called the inner one is that which is closest to the members of the court advancing behind the thanks-offerings.

Rachi non traduit

זו כנגד זו. שני כהנים נושאין אותן זה אצל זה:

הך דמקרבא לחומה. שהיא פנימית ממוצעת בין העם לחומה:

הך דמקרבא לבית דין. ההולכת אחרונה:

תְּנַן: הַפְּנִימִית נֶאֱכֶלֶת וְהַחִיצוֹנָה נִשְׂרֶפֶת. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ אַחַר זוֹ, אַמְּטוּ לְהָכִי פְּנִימִית נֶאֱכֶלֶת – מִשּׁוּם דְּאָתְיָא חִיצוֹנָה קַמַּהּ, וְקַדְּשָׁהּ לַהּ. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, תַּרְוַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָא מְיקַדְּשִׁי!

Traduction

The Gemara analyzes these two opinions: We learned in the mishna: When they would reach the end of the place that they desired to consecrate, the inner thanks-offering would be eaten and the outer one would be burned. Granted, according to the one who says that the two thanks-offerings moved forward one behind the other, and that the inner one is the one that was in the rear, it is due to this that the inner one is eaten, because the outer one came before it and consecrated the additional area, so that it is now a sanctified place fit for the eating of the thanks-offering loaves. But according to the one who says that the two thanks-offerings moved forward one alongside the other, the two of them together consecrated the additional area. Why, then, is the inner one eaten and the outer one burned?

Rachi non traduit

וקדשה לה. ראשונה קידשה את המקום וכשנכנסה אחרונה לשם לא נפסלה ביוצא שלא עברה במקום חול אלא במקום מקודש:

כי הדדי נינהו. שתיהן מקדשות יחד או שתיהן יאכלו או שתיהן ישרפו:

Tossefoth non traduit

אמטו להכי פנימית נאכלת. לעיל פירש בקונטרס ואעמידה שתי תודות גדולות אצל החומה מבחוץ וקשיא אם כן פנימית אמאי נאכלת והא נפסלה ביוצא דלא מצינו שיהא קדוש חוץ לחומה ובפרק בתרא דמכות (דף יט:) נמי אמר במעשר שני טהור שפודין אותו בפסיעה אחת חוץ לחומה ונראה דבפנים היו מהלכין ואע''ג דקרי פנימה להך דלהדי חומה ולפי זה היא יותר חיצונה שהיא כלפי חוץ לעיר מכל מקום קרי לה פנימה לפי שיש דבר אצלה והדתנן בפ' כיצד צולין (פסחים פה:
ושם) החלונות ועובי החומה כלפנים אע''פ שהלכו מבפנים היה מתקדש כל מה שהיה בלבם לקדש דלא אפשר לילך בענין אחר ועוד דמסקינן התם דוקא בשוה לקרקע ולשם היה אפשר להלך:

דקדשה לה ראשונה. ואם תאמר אדרבה ראשונה נמי תאכל דכל זמן שלא קידשה העיר אף על פי שקדשה העזרה נאכלין קדשים בכל הרואה כדתנן בפרק בתרא דזבחים (דף קיב:) בשילה ונוב וגבעון שנאכלין בכל הרואה לפי שאין חומת העיר קדושה ויש לומר דמכיון שהלכה התודה כל שהוא הויא לה יוצא במקום שמהלכת:

וְלִיטַעְמָיךְ, לְמַאן דְּאָמַר זוֹ אַחַר זוֹ, חֲדָא מִי מְיקַדְּשָׁא?! הָא ''כָּל שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית בְּכָל אֵלּוּ'' תְּנַן! וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר ''בְּאַחַת מִכָּל אֵלּוּ'', הָנֵי תַּרְוַיְיהוּ חֲדָא מִצְוָה הִיא!

Traduction

The Gemara asks: And according to your reasoning, according to the one who says that the two offerings moved forward one behind the other, does one offering by itself consecrate the area? Didn’t we learn in the mishna that with regard to any addition that was not made with all these ceremonial procedures, the addition is not consecrated? And even according to the one who says (see 16a) that the correct reading of the mishna is: With regard to any addition that was not made with any one of all these ceremonial procedures, the addition is not consecrated, nevertheless, these two thanks-offerings are one mitzva, and one without the other would not consecrate the area.

Rachi non traduit

חדא מי מקדשא. את המקום הא אנן תנן כל שלא נעשית בכל אלו הנכנס לשם אין חייבין עליה אלמא כולהו בעינן:

אפילו למאן דאמר. לקמן דכל אלו דמתני' אחת מכולן קאמר או מלך או כהן גדול או נביא או סנהדרין או שתי תודות הני שתי תודות מיהא תרוייהו בעינן דתרוייהו חדא מילתא היא:

אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

Traduction

Rather, Rabbi Yoḥanan said:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source